פגיעה בפרטיות באינטרנט - על בעל האתר להוכיח שלא התרשל
מבוא
בפקודת הנזיקין, קיים כלל בסיסי הקובע כי המוציא מחברו עליו הראיה, שמשמעותו היא שאם התובע טוען שמגיע לו פיצוי ממזיק - הוא צריך להוכיח זאת. אלא שבפקודה גם קיימים מספר חריגים לכלל זה כך לדוגמא החריג שבס' 38 לפקנ"ז העוסק ב'דברים נמלטים'.
במאמר זה נעמוד על השאלה האם חריג זה כולל גם דברים ערטילאיים מסוג מידע המועבר באינטרנט, כך למשל האם ניתן לתבוע אתר שלא שמר על פרטיי האישיים השמורים באתרו וזה הגיע לגורמים עוינים, האם ניתן לומר כי יש להעביר את נטל הראיה לבעל האתר, כיוון שמדובר באינטרנט שהוא סוג של דבר נמלט שאין לעיתים שליטה מפני הדלפות ופריצות.
בעניין העברת נטל הראיה בדברים נמלטים, ראו מאמרנו: העברת נטל הראיה לנתבע - בדברים מסוכנים ונמלטים. בעניין העברת נטל הראיה בדברים אחרים, ראו מאמרנו: העברת נטל הראיה לנתבע - כשהדבר מדבר בעד עצמו
המסגרת הנורמטיבית
סעיף 38 - חובת הראיה ברשלנות לגבי דברים מסוכנים, להלן לשון ס' 38 לפקנ"ז :
בתובענה שהוגשה על נזק והוכח בה שהנזק נגרם על ידי דבר מסוכן, למעט אש או חיה, או על ידי שנמלט דבר העלול לגרום נזק בהימלטו, וכי הנתבע היה בעלו של הדבר או ממונה עליו או תופש הנכס שמתוכו נמלט הדבר - על הנתבע הראיה שלא היתה לגבי הדבר המסוכן או הנמלט התרשלות שיחוב עליה.
סעיף זה עוסק בשני מצבים: דברים נמלטים ודברים מסוכנים. השאלה האם כוונת המחוקק בדברים נמלטים מתייחסת אך ורק לדברים מוחשיים או שמא אף לדברים שאינם מוחשיים – ערטילאיים.
האם בעלי אתר אינטרנט שהפיצו תמונה באתר שלהם, והתמונה גרמה לנזק, האם ניתן לומר כי נטל הראיה עובר לכתפיהם? האם עליהם להוכיח כי עשו דיו כדי למנוע את פרסומה בדיוק כמו נזקי מים וגז שמהווים דבר נמלט שנקבע לגביהם בס' לחוק שיש להעביר את נטל הראיה?
ניתן לומר, כי גם דברים ערטילאיים כגון אינטרנט מהווים העברת נטל הראייה לנתבע, אילו רק התובע מצליח להוכיח כי התמונה שהזיקה יצאה תחת האתר שבשליטת הנתבע. כמובן כל זאת בהנחה כי מתקיימים שאר יסודות העוולה היינו חוב"ז + נזק + קש"ס.
עדיין אין בנמצא פסיקה בעניין זה כי אם פסיקה על עצם השליטה של בעלים באתר אינטרנט שהם אחראים בתנאים מסוימים על מה שמתפרסם באתר שלהם. אך האם דבר זה נחשב כדבר נמלט לעניין זה שנוכל לחייב את הנתבע להוכיח כי לא התרשל אין עדיין פסיקה בעניין זה.
המלומד גבריאל קלינג מצא לנכון להרחיב את ס' 38 לא רק על דברים המחוברים לקרקע אלא גם על חומר הדולף מאוניות, וז"ל :
"באנגליה הובעה דעה, שאין להיעזר בכלל לענין נזק שנגרם על ידי זיהום מי ים, מכיוון שהימלטות הדבר המזיק צריכה להיות ממקרקעין. לשונו של סעיף 38 לפקודת הנזיקין אינה מחייבת פירוש מצמצם ונראה שאין הכרח כי ההימלטות של הדבר המזיק תהיה ממקרקעין דווקא. לכן נראה, כי לא תהיה מניעה להעביר על המזיק את נטל הראיה בכל מקרה של נזק מזיהום הים על ידי הטלת שמנים".
לפי דברים אלו נראה כי ניתן להרחיב את ס' 38 גם על דברים ערטילאיים כדוגמת אינטרנט.
סיכום
לסיכום, ס' 38 לפקנ"ז העוסק בדברים נמלטים ובדברים מסוכנים, המונח "דברים נמלטים" לכאורה כולל בתוכו גם דברים ערטילאיים כדוג' אינטרנט, וכי המונח "דברים מסוכנים" כולל בתוכו גם דברים שאינם מסוכנים מעצם טיבם וטיבעם אך מדובר בדבר נעזב או נמסר לאחר, היינו בפעולה אקטיבית.
משכך עולה מהאמור, כי ניתן לטעון בבימ"ש בנזקי אינטרנט כי נטל הראיה עובר אל הנתבע. לבחינת כל מקרה ומקרה לגופו לשם קבלת חוות דעת מקדימה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום.
נכתב ע"י - עו"ד מיכאל חוואי
אין לראות באמור לעיל משום ייעוץ משפטי או חוות דעת משפטית. בכל מקרה של שאלה בעניין יש לפנות לעו"ד מוסמך לקבלת ייעוץ מלא. אין במאמר זה כדי ליצור יחסי עו"ד-לקוח בין הקוראים לבין הח"מ.
